ובכן, הפיזיולוגיה שלנו ושל חיות המחמד דומה מאוד. רובנו מצחצחים כל יום את השיניים ועדיין, בהעדר ביקור סדיר אצל השיננית, אט אט תצטבר אבנית אשר גורמת למחלת חניכיים וריח רע מהפה. בהמשך תתפתח נסיגת חניכיים וחשיפה של השורשים המובילה לכאב, אי יציבות השיניים ולנשירתן.
אותה הפיזיולוגיה נכונה גם עבור ההולכים על ארבע, גם הם סובלים מאבן שן והשתלשלות אירועים דומה, רק שאצלם, במיוחד בהעדר צחצוח שיניים, ההתדרדרות תתרחש הרבה יותר מהר ובאופן הרבה יותר דרמטי.
הריח הרע מהפה אינו עיקר הבעיה (למרות שהדבר יכול בהחלט להיות לא נעים…). האבנית והחיידקים הרבים הכלואים בתוכה גורמים לדלקת חניכיים המתבטאת באדמומיות, כאב ונטייה לדימומים.
הכאב יכול להתבטא בכמה אופנים:
- ירידה בכמות האכילה
- העדפה ברורה למזונות "רטובים" יותר
- ירידה במשקל, ריור וירידה בחיוניות ובשמחת החיים.
חשוב מאוד לציין שכלבים וחתולים לרוב אינם יודעים "להתלונן" ולהצביע על כאב גם כשהמצב רע מאוד ולכן בחלק גדול מהמקרים לא יהיה כל ביטוי לכאב ורק לאחר טיפול שיניים נראה פתאום שיפור בחיוניות ואכילה טובה יותר .
