צרו קשר

לשאלות והבהרות

מלאו טופס זה וניצור עמכם קשר בהקדם


לפרטים: 09-8917617
רחוב הפלמ"ח 78, קדימה

מחלת הפרוו בכלבים

מחלת הפרוו (Canine Parvovirus – CPV) הינה מחלה ויראלית קשה ומסוכנת הפוגעת בעיקר בגורי כלבים. ללא טיפול מחלה זאת עלולה בסבירות גבוהה להסתיים במוות. 

הכלבים בסיכון למחלה הינם גורים צעירים, כלבים עם דיכוי של מערכת החיסון (Immune-suppressed) או כלבים הנתונים תחת סטרס רב. וירוס הפרוו פוגע הן במערכת העיכול וגורם לדלקת מעיים קשה והן במח העצם וגורם לירידה דרסטית בתאי הדם הלבנים דבר החושף את הגוף לזיהומים משניים קשים.

עם אבחון מוקדם, וטיפול אגרסיבי ישנם סיכויי החלמה טובים.

דרכי הדבקה: ההדבקה נגרמת על ידי חשיפה לצואה נגועה (מגע ישיר עם הצואה, מגע עקיף כגון דרך פרווה של כלב אחר) ואכילתה. לאחר כניסת הוירוס לגוף הוא מגיע למערכת הלימפה שם הוא מתחלק ומתרבה, ותוך כ 3-5 ימים מכניסתו לגוף יגיע הוירוס לתאי האפיתל של מערכת העיכול. במקרים יותר נדירים עלול הוירוס לפגוע גם בכבד, ריאות, לב וכליות. כ-  3-4 ימים לאחר ההדבקה הכלב החולה כבר מתחיל לשחרר בעצמו את הוירוס דרך הצואה ובעצם להיות מדבק לכלבים אחרים, פיזור הוירוס עם הצואה אורך כ 1-2 שבועות (במקרים רבים גם לאחר ההחלמה הוירוס עדיין נמצא בצואה של הכלב שהחלים).

מופע המחלה:  המחלה מופיעה בצורות שונות בהתאם לגיל, גזע, סטרס בו מצוי הכלב, האם הכלב מחוסן או לא וגורמים נוספים שקיימים במקביל. המחלה יכולה להופיע במגוון צורות, ממחלה אסימפטומית (ללא סימנים קלינים) עד למחלה קשה אקוטית עם מוות מהיר.

הסימנים הראשונים הינם חוסר תאבון, לטרגיה, חולשה וחום – אל סימנים אלו תתווסף תוך 1-2 ימים דלקת מעיים קשה המאופיינת בהקאות ושלשולים (לעיתים תכופות שלשול דמי). בגורים מאוד צעירים (מתחת ל 8 שבועות) קיים גם מופע אקוטי הגורם בד"כ למוות שנגרם עקב פגיעה של הוירוס בלב (Myocarditis).

התדרדרות המחלה הינה מהירה מאוד, הגורים שמפסיקים לאכול ובמקביל משלשלים ומקיאים נוטים להתייבשות מהר מאוד ומחייבים טיפול רפואי מהיר. הוירוס פוגע בצורה ישירה בתאי המעי דבר המוביל הן לשלשול הדמי והן לחדירת חיידקים צואתיים לגוף והתפתחות זיהומיים משניים חמורים ואלח דם (ספסיס).

בחלק מהכלבים מתפתח סיבוך של המחלה הנקרא Intussusseption, עקב תנועתיות מעי מוגברת נכנס מקטע מעי אחד לתוך המקטע הסמוך לו (כמו שרוול), מצב זה הינו מאוד מסוכן וגורם לחסימת מעי ולעיתים מצריך ניתוח חירום מיידי.

אבחון: להיסטוריה הרפואית ובפרט להיסטוריית החיסונים חלק חשוב באבחון המחלה, התפתחות סימנים קלינים מתאימים בגור צעיר או בכלב לא מחוסן מעלים חשד למחלה. בשלב השני תתבצע בדיקה פיזיקאלית בה מממצאים אפשריים עיקריים כוללים חום, חולשה קשה, התייבשות, ירידה במשקל, כאב בטני ועדות לשלשול דמי. המשך האבחון מתבצע בעזרת בדיקות מעבדה שונות, כגון ספירת דם בה ניתן לראות ירידה דרסטית של ספירת תאי הדם הלבנים (לויקופניה), לעיתים גם נראית בבדיקה זאת אנמיה כתוצאה מאיבוד הדם לצואה ובדיקת ביוכימיה של הדם אשר בה הממצאים הנפוצים כוללים ירידה באלבומין (החלבון העיקרי בדם) ושינויי מלחים בדם (משניים להקאות ולשלשולים) ולעיתים עלייה בערכי תפקוד כלייה (בד"כ מצב הפיך הנגרם עקב ההתייבשות).

בנוסף קיימת בדיקה אימונוגנית המחפשת נוגדנים לוירוס בצואה של הכלב החולה, בדיקה זאת נעשית על ידי קיט זמין במרפאה ונותנת תוצאות מהירות. בדיקה זאת באה בדרך כלל בשילוב לבדיקות הדם.

טיפול: לא קיים טיפול ישיר כנגד הוירוס! הטיפול במחלה הינו אינטנסיבי ובהרבה מהמקרים דורש אשפוז של מספר ימים. הטיפול בעיקרו הינו טיפול תומך אגריסיבי וכולל מתן נוזלים תוך ורידי רציף לצורך תיקון התייבשות ותמיכה, טיפול אנטיביוטי רחב טווח, מגני מערכת עיכול, נוגדי הקאות ובחילות, מלחים כגון אשלגן וסוכר בנוזלים לפי הצורך וחימום. בזמן האשפוז יתבצע מעקב רציף על הגור לראות שלא מתפתחת חסימת מעי. כאמור המחלה הינה מאוד קשה וללא טיפול עלולה להסתיים במוות. לאחר שהכלב מפסיק להקיא וחוזר לאכול ניתן לשחררו הבייתה להמשך טיפול על ידי הבעלים.

יש לזכור שגם לאחר שחרור הכלב מאשפוז הוא עדיין יכול להדביק כלבים אחרים ועל כן יש לשמור עליו בבית בלבד וללא מגע עם כלבים אחרים.

מניעה: הטיפול היעיל ביותר למחלה הינו מניעה! אבן היסוד של מניעת המחלה הינה חיסונים. המלצתנו הינה לחיסון ראשון בגיל 6 שבועות, ולאחריו עוד שני חיסונים נוספים המופרדים בשלושה שבועות ביניהם. רק לאחר החיסון השלישי הכלב מוגדר מחוסן כנגד המחלה. עד אז יש למנוע ממנו להחשף לוירוס ככל הניתן, העדיפות הינה לשמור עליו בבית בלבד, ללא מגע עם כלבים אחרים ובפרט לא להוציאו למקומות כגון פארקים של כלבים בהם ישנה סבירות גבוהה לפגוש את הוירוס. לאחר סיום פרוטוקול החיסונים ועל מנת לשמור על ההגנה לאורך חייו של הכלב נעשה חיסון דחף פעם בשנה (המגיע כחלק מחיסון המשושה).

הוירוס הינו עמיד ביותר ויציב בסביבה לשנים רבות, יש להקפיד לחטא את הבית לפני הכנסת גור חדש, במדה וגור שלכם חלה והחלים יש לזרוק לזבל כל ציוד שבו נגע. מבין חומרי הניקוי הנמצאים בבית הוירוס רגיש לאקונומיקה בלבד.

בשורה התחתונה מניעת המחלה ובמקרה הצורך טיפול מהיר ונכון יכולים להציל את חיי כלבכם! 

אהבתם את המאמר? חושבים שגם אחרים יכולים להנות ממנו? נשמח אם תעשו לייק או תשתפו!

מבצעי החודש

לפרטים נוספים

לא מספיקים להביא את הכלב או החתול למרפאה התקשרו עכשיו ותאמו :

ביקור בית!

תוכנית מנויים שנתית:ראש שקט לשנה שלמה!

לפרטים נוספים

מקרה החודש

לפרטים נוספים
פרסום בגוגל בניית אתרים